Shabbat Shalom everyone 🌹
This Shabbat, B’H, we read Parashat Va’era, the parasha where the Exodus from Egypt truly begins, the parasha where Hashem starts striking the Egyptians, and we read about the plagues of blood, frogs, lice, wild animals, pestilence, boils, and hail.
In our parasha there is a very deep point. Hashem tells Moshe that he should not strike the Nile himself.
Instead, Aharon is the one who strikes it.
Chazal explain that the reason for this is hakarat hatov, gratitude.
Moshe was saved as a baby because of the Nile. In those waters, his life began again.
But a simple question arises. The Nile is not a person. It has no awareness and no will.
So why should gratitude be shown to it?
Our Sages teach us a fundamental idea.
Gratitude is not for the Nile. It is for the person. A person must train his soul to notice the good, to recognize kindness, and to remember where things come from.
Chazal say, “One who denies the kindness of his fellow will eventually deny the kindness of Hashem.”
The meaning is very simple.
Someone who does not get used to appreciating people, situations, and the small details in life, will eventually say, so what if Hashem created me, and so what if He gives me life every single moment.
Gratitude is a foundation of faith, a foundation of serving Hashem, and a foundation of a healthy human soul.
Moshe Rabbeinu teaches us that even toward something inanimate, a person must preserve the trait of gratitude, in order to build a refined and balanced soul. May we merit, with Hashem’s help, to train ourselves in this important trait, to see the good, to give thanks, and to live lives of faith, humility, and joy.
Shabbat Shalom u’mevorach
Rabbi Eliahu Barzilai ❤️
פרשת וארא
שבת שלום לכולם 🌹
השבת בעזרת ה’ נקרא את פרשת וארא
הפרשה שבה מתחילה בפועל יציאת מצרים
הפרשה שבה הקב״ה מתחיל להכות את המצרים
ואנו קוראים על מכות דם, צפרדע, כינים, ערוב, דבר, שחין וברד
בפרשתנו יש נקודה עמוקה מאוד
הקב״ה אומר למשה
שהוא לא יכה את היאור
אלא אהרן אחיו יכה אותו
וחז״ל מסבירים
שהסיבה לכך היא הכרת הטוב
משה ניצל כתינוק בזכות היאור
ושם, במים, התחילו חייו מחדש
אבל כאן עולה שאלה פשוטה
היאור אינו אדם
אין לו תודעה
אין לו רצון
אז למה צריך להכיר לו טובה?
וחכמינו מלמדים אותנו יסוד גדול
הכרת הטוב איננה בשביל היאור
אלא בשביל האדם עצמו
אדם צריך להרגיל את הנפש שלו
לראות טוב
להכיר טובה
ולזכור מאיפה הדברים באו
חז״ל אומרים
“כל הכופר בטובתו של חברו
סוף כופר בטובתו של מקום”
הכוונה היא פשוטה
מי שלא מתרגל להכיר טובה לאנשים
ולמצבים
ולפרטים הקטנים בחיים
בסוף גם ישאל
אז מה אם הקב״ה ברא אותי
ומה אם הוא נותן לי חיים בכל רגע
הכרת הטוב היא יסוד באמונה
ויסוד בעבודת ה’
ויסוד בחיים של אדם בריא בנפשו
משה רבנו מלמד אותנו
שגם כלפי דבר דומם
אדם צריך לשמור על מידת הכרת הטוב
כדי לבנות בתוכו נפש מתוקנת
שנזכה בעזרת ה’
להרגיל את עצמנו במידה החשובה הזו
לראות את הטוב
להכיר תודה
ולחיות חיים של אמונה, ענווה ושמחה
שבת שלום ומבורך
הרב אליהו ברזילי ❤️